- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דין סין (China Law)
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
החלטה בתיק רע"א 1893/05
|
רע"א בית המשפט העליון בירושלים |
1893-05
26.5.2005 |
|
בפני : אליעזר ריבלין |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: 1. מולין שרותי חשמל בע"מ 2. מנורה חברה לביטוח בע"מ עו"ד א' אלבינצר |
: 1. קרנית קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים 2. מלאייב יורה 3. יעקב סיביליה ז"ל 4. עיריית ראשון לציון עו"ד א' ירון ואח' עו"ד צ' הרצוג עו"ד ש' פקס עו"ד א' מזור |
| פסק-דין | |
המשיב הפורמאלי, מלאייב יורה, נפגע בשל התמוטטות דפנות תעלה שבה עבד. המבקשת 1 הועמדה לדין, והורשעה על-פי הודאתה, בבית הדין האזורי לעבודה, בגין אותו אירוע. במסגרת ההליך בבית המשפט המחוזי ביקשו המבקשות להגיש ראיות המלמדות, לשיטתן, כי באירוע היה מעורב מחפרון וכי לפיכך, מדובר בתאונת דרכים. המשיבה התנגדה להגשת הראיות, לאור סעיף 42א לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א-1971, הקובע כי "הממצאים והמסקנות של פסק דין חלוט במשפט פלילי, המרשיע את הנאשם, יהיו קבילים במשפט אזרחי כראיה לכאורה לאמור בהם אם המורשע או חליפו או מי שאחריותו נובעת מאחריות המורשע, ובכלל זה מי שחב בחובו הפסוק, הוא בעל דין במשפט האזרחי", וסעיף 42ג לאותה פקודה, לפיו "הוגשה ראיה כאמור בסעיף 42א, לא יהיה המורשע או חליפו או מי שחב בחובו הפסוק רשאי להביא ראיה לסתור, או ראיה שכבר נשמעה או הוגשה במשפט הפלילי, אלא ברשות בית המשפט, מטעמים שיירשמו וכדי למנוע עיוות דין". בית משפט השלום לא ראה לנכון למנוע, בשלב זה של הדיון, את הגשת הראיות על-ידי המבקשות.
על כך הגישה המשיבה בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי. הבקשה נתקבלה וכן הערעור עצמו. בית המשפט פסק כי על-פי ההלכה הפסוקה יש לדון ולהכריע בשלב זה של הדיון בשאלת הגשת הראיות, "תוך התייחסות לסוגיות שמעלה סעיף 42א הנ"ל".
מכאן הבקשה שבפני. המבקשות מעלות טענות שונות כנגד פסק הדין של בית המשפט המחוזי, אך מדגישות כי בקשה זו מוגשת "מטעמי זהירות שכן יתכן ולאור החלטת בית משפט השלום, אשר ניתנה לאחר מתן ההחלטה ע"י כב' בית משפט קמא, אין מקום להגשת בקשת רשות ערעור זו". במה דברים אמורים? מתברר, כי משהוחזר הדיון לבית משפט השלום, על-פי החלטת בית המשפט המחוזי, נתן בית משפט השלום החלטה נוספת, ובה קבע כי ככל שהוברר לו, המבקשות אינן מבקשות לסתור בשלב זה את פסק הדין הפלילי אלא "להעביר את מלוא האחריות למישור של תאונת דרכים כגורם נוסף".
בדין קבע כך בית משפט השלום, ומשכך קבע באו המבקשות על סיפוקן. בית משפט השלום, ינהג על פי החלטתו מיום 30.1.2005.
אין צו להוצאות.
ניתן היום, י"ז באייר התשס"ה (26.5.2005).
ש ו פ ט
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. /צש התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
